יצירה חדשה מבית הידית

נשים מטפסות הרבה הרים שלא מוגדרים הרים, מג'נגלות בין התפקוד הביתי, המקצועי, הכלכלי.

במופע 'להרים' אנחנו נכנסות למרחב שכמו הודרנו ממנו, מעפילות באדמה פיננסית לא פסועה. מחפשות באומץ את דרכנו במסלול ההשתקה והבורות. לובשות ופושטות חליפות שלא נתפרו עבורנו. נקשרות זו לזו בחבל, מתרגלות הישענות שאיננה תלות, מדברות על מה שהורגלנו לא לדבר בו, וחושפות שיחה שהיא חיפוש אחר עצמאות, עצמיות ועוצמה. שרות את התפילה העוברת מדור לדור בין העמק לפסגה: שההר ישחרר אותנו ונשוב הביתה בשלום.