מחכים ל(ה)נס

זאת היתה חויה כל כך מרגשת ומפתיעה (פעם ראשונה שלי), אני נהנת לקרוא את המחשבות שלכן, ואת השיר היפה הזה – כאילו החויה עוד קצת ממשיכה. הייתי שמחה לחזור למתחם הקסום הזה להמשך של לילה קיצי ונעים כל כך.

השנה עלינו במדרגת התעוזה, העומק, הקבלה. עבדנו יותר כקבוצה ובעיקר נשים מול נשים עם כל מה שזה מעלה ומול ויחד עם שירי שהיא מורה יקרה, מחומר מיוחד במינו ומכילה ומכילה..כמה כוחות! תבורכי! והתוצאה היא אכן עוצמה, טוטאליות,חשיפה. אני נעה בין סיפוק ומנוחה ואימהות שהיתה בהולד חודשיים לבין עצב של פרידה מתהליך מדהים,אינטנסיבי שנוגע בחיים תוך כדי חיכוך מקסימלי בכל קשת הרגשות,ברגעי חסד של חיות,חדווה וטירוף.

תבינו זה חזק החומר הזה, אני נזכרת בעצמי יושבת מתבוננת בהם ואז אני מתחילה לקלוט. אני מתבוננת בתפאורה הבאמת מדויקת. הדר בנוי לתפארת מצמיגים ומשטחי אסבסט. מתפעלת מהתלבושות. מאיך שהבנות במעגל בקטע הפתיחה, זה שמסמל את הימים של הזמן העתיק, הולכות עם הגוף שלהן. הן מסמנות עם ההליכה הגאה, כל אחת בגופה, עם החיוך והנינוחות, עם השקט, איך פעם הלכנו בעולם. איך פעם הלכו נשים בעולם. לבוש נשי, מינימלי, מחמיא לכולן בגלל ההבעה על הפנים. שקטות, מיניות, שלמות.