לבני האדם היה חסר משהו מאז ומעולם. יש האומרים שזה מאז שזאוס חתך אותם לשניים,
אולי. מה שבטוח הוא שכל אדם מחפש בחייו אחר תשובות. יש כאלה המוצאים אותן בדת,
אחרים באלכוהול, סמים, עבודה וכל אובססיה אחרת. החלטתי לתת ביטוי לחלל הזה
שאנחנו מנסים למלא בתכלית משך כל חיינו והפכתי אותו לחור ממשי. חור ללא תחתית. זהו
בור הרסני של חוסר סיפוק תמידי, אך גם קונסטרוקטיבי, שגורם לנו להתקדם, לזוז.
הדמות הראשית במופע, מצאה פיתרון- היא ממלאה את החור בחפצים ובגברים, וכשלא
נשארים גברים- אז בשוקולד!
כמו האוויר שנכנס אל תוך הריאות, כמו האוכל שנכנס אל תוך הפה, הדמויות ממלאות זו את
זו, הגבר נכנס אל תוך האישה, וככל שהוא ממלא אותה, כך הצורך שלה, החשק שלה, גדל,
עד שהגבר נעלם בתוכו. ומה עכשיו? זהו סיפור על של חור שהולך וגדל, על אישה שאף
פעם לא מגיעה אל סיפוקה, ועל גבר שמקריב את עצמו מרוב אהבה.