במרחב הציבורי

עבודה חדשה שנוצרה במיוחד עבור מתחת לפנס 7. מתקן שיגור בו קוסמונאוטים קדומים רוקדים, מחוללים, מניעים מעלה מעלה, ובעזרת טכנולוגיות עתיקות ומתקדמות משגרים את שאלות ומשאלות הקהל.

מסביב למה המדמה את הכינרת, שמונה שחקנים ומוסיקאית חוקרים את השאלה הכי ישראלית "האם יש מקום לכולם?" , מופע רב תחומי, מרובה רגשות, בשיתוף הקהל.

אולמי סאן סט (2008) אולמי סאן סט עלתה לראשונה בחצר "הידית" בשם "לאן נעלמה השמחה". ההפקה שודרגה לפסטיבל עכו 2009 ושינתה את שמה ל"אולמי סאן סט".  נקודת המוצא לעבודה היתה השאלה: "לאן נעלמה השמחה "? אותה מהות של שמחה פשוטה, נהייתה חמקמקה כל כך, התכסתה בכובדם של עומסים ומשימות החיים, עייפות, תחושה של כורח לעשות

מחכים ל(ה)נס (2007) מחכים ל(ה)נס היתה ההצגה הראשונה בעצם, שממנה צמח אנסמבל הידית. עד אליה היה ריטואל של הצגות סוף שנה. ההצגה הזו הראתה לנו שאנחנו רציניים… זה היה לפני פייסבוק ואיוונטים ואיוונטרים… אז יש תיעוד בדיעבד, מ"מושבה חופשית" ודף מחווה ליצירה, של האמן רפי מינץ.  זאת היתה חויה כל כך מרגשת ומפתיעה (פעם ראשונה שלי), אני נהנת לקרוא

קרב ובא – אנסמבל תיאטרון הידית בהפקת תעופה (2017) 114 שנים לאחר טיסתם הראשונה, האחים רייט ממשיכים לחקור תעופה. ממעוף הציפור של קיומם העכשווי המדומיין, העקרונות הפיזיקליים מקבלים ביטוי חדש והשאלות שעל הפרק הן: איך מתעלים? איך מתרוממים כיחידים, כקבוצה, כעם? מהם המילים, הטקסים, רצפי התנועה, והמעשים שמניעים ומביעים תקווה, אמון ואמונה בטוב? איך נעים

יתומים – הפקת מקור של אנסמבל תיאטרון הידית. 2015 בית מריונטה תלוי, ובתוכו חמישה ילדים – שחקנים הפועלים בתוך עולם שהוא מעין מיקרוקוסמוס לחברה אנושית, המתנהל ללא הורה או מבוגר אחראי. העולם הוא בית יתומים ובתוכו אנו, שחקנים ילדים, משחקים משחק. הבית – שלד תלוי ללא קירות וללא תקרה. ישנים ומקיצים, מאכילים ומטפלים, עומדים בתור,

  הניאו-אנדרטלים. הצגת ליצנות פוסט-אפוקליפטית. שבט אדם פוסט- אפוקליפטי מחפש אחר החיים הטובים. לאחר מאות שנות מודרנה האנושות נכחדה מעל פני הפלנטה. מהאדם המודרני לא נותר דבר. כמעט..  מתוך השיממון, נולד גזע חדש ישן של אדם קדמון-מודרני. הכירו את אואה, איי, וסמוג – נקרא להם: ״הניאו-אנדרטלים״.   הניאו אנדרטלים – מאמינים שאבות אבותיהם- המודרנים היו אלים שחיו

טקטוניה – לעבור דרך קירות זוכת פרס קיפוד הזהב 2016 בקטגוריית שפת במה! דרך קירות נושבת הרוח היש הוא האין הסגור הוא פתוח פתח צר אל עבר האור מי יישאר ומי יעבור?   זוחל על הדרך בתוך האבק ננטשתי לבד באדמת המרחק רוקד האור בתוך השממה קמים ונפלים והכול בשביל מה?   הרוח נושבת פורעת