הצגות אורחות בידית

הפער הבלתי נסבל בין לגדול בצילה של אמא , רקדנית פלמנקו מפורסמת והרצון ליצור בזכות עצמה, מסופרים במארג דרמטי ורגיש, תוך שימוש בשפה בימתית ייחודית אותה פיתחה השחקנית שירלי ליגום.
הסיפור מתנהל כדיאלוג בין אמא של השחקנית אשר אינה עוד בחיים לבין השחקנית אשר מרשה לעצמה רק לאחר מות אימה, לנהל שיחה עמוקה על כול שהיה נעול עמוק בתוכה לאורך חייה. האם תוכל לפרוץ מחוץ לצל של אמא ? האם תוכל לתת מקום ליצירה הייחודית של עצמה?

בין הבית לרחוב, ויאם ואוריין מנסים להתחיל מחאה.
מתוך תנועה מתמדת של זהויות נזילות מבקשים להתפרק מהמטען שמוטבע בהם.
תוך רצף של מערכות יחסים משתנות הם מתאמצים להחליט אם לצאת או להישאר, האם יש טעם לפעולה או עדיף להישאר בבית. אולי ההתנגדות האמיתית היא הפגישה בינהם אבל האם היא בכלל יכולה להתקיים?

קומדיה-פאשיסטית הרוקמת בעזרת בובות, קרקס ושאר חלקי גוף את סיפורה של אמא המגדלת מפלצת!
בהשראת סיפור חייהם של הדיקטטורים הגדולים של המאה ה 20, סבירוני מצליחה להכניס את הקהל לעולם של פנטזיה וסאטירה חברתית קורעת מצחוק על אחד
הנושאים הכבדים והטראגיים, תוך שהיא שואלת שאלות עמוקות על הורות, חינוך ופוטנציאל.

מפריעות
קומדיה טרגית על שלוש דמויות המחפשות להגיע.
הצגת תיאטרון רב תחומי של תיאטרון הקוקיה המשלבת משחק, ליצנות, תיאטרון חפצים, שירה ותנועה.
שלוש, נפגשות ממש במקרה בחדר המתנה.
האחת מחפשת להדביק רמזים לסיפור גזור
השניה מחכה בגינת התמנון לרגע שבו תעיז לעבור בדלת
השלישית לא מחכה ובטח שלא ממתינה אוכלת כל מה שיש סביבה.
ההצגה עוסקת בהתמודדות של הפרט עם העולם המודרני המשתנה תדיר, ומציע הפרעות נפשיות בלי סוף.

אחרי סיבוב הופעות בעולם
מפסטיבל אדינבורו, סקוטלנד
לקטניה, סיציליה
ולפסטיבל הבינלאומי בבודפשט
ורגע לפני שנפרדות לזמן מה,
יולדות מגיעה לתיאטרון הידית.
לאחר ההצגה נקיים מעגל שיח – ״משתיקה לנוכחות״.

כבר לפחות 80 שנה שבמשפחה שלי אין פרידות. כולם נעלמים.

בתוך תוכי יש זיק של אמונה שיום אחד עוד ניפגש. אז רגע לפני שאני מתבגרת לקחתי את שני הדברים שאני הכי אוהבת; תיאטרון וציור, ובעזרתם אני בוראת מחדש עולם נעלם ויוצרת פיקניק צרפתי באדום ולבן. עולם בו הגבול בין החיים והמתים מיטשטש על ידי צבעים שנוזלים ויוצאים מכל הקווים!